September 11th, 2016

trud

(no subject)

Очень интересное чтение. Источник: ХаАрец.
На тему: где мы живем

בקיץ שעבר נעצר א' (אז עוד היה קטין, השם המלא שמור במערכת) בחשד להצתת אוהל ששימש מחסן למשפחה בדואית בצפון הגדה. בהצתה נגרם נזק לרכוש, אך איש לא נפגע. מרגע שנעצר, חלפו שמונה ימים של חקירות אינטנסיביות של השב"כ, עד אשר ניתן לו לפגוש עורך דין.

"מסיעים אותך לסוג של מרתף, מן תאים חשוכים וקטנים, לא אומרים לך במה אתה חשוד", הוא סיפר ל"הארץ". "אחר כך מעלים אותי במדרגות, מביאים לי כיסוי לעיניים ומובילים לחדר החקירות. קושרים אותי מאחורי הגב לכיסא, ואז מתיישב מולי חוקר שב"כ, מוריד לי את כיסוי העיניים, וקודם כל אומר לי: 'כפי שאתה מבין, אתה נמצא בחקירה של שב"כ. אתה תקבל תרופות, אתה יכול להתקלח — אבל אנחנו יכולים למנוע ממך את זה אם נרצה. בדרך כלל יש אפשרות להיוועץ בעורך דין, אבל לך החלטנו שלא לתת את האפשרות הזו'".

דביר קריב, לשעבר איש שטח ששרת 22 שנים במחלקה היהודית בשב"כ, טוען כי מניעת מפגש עם עורך דין "זה כלי שרק מחוסר ברירה משתמשים בו". זה לא מסביר מדוע גופי אכיפת החוק מסתירים את הנתון הרגיש: כמה פעמים מנעו מעצורים ישראלים החשודים במעורבות בפשיעה לאומנית לפגוש עורך דין בטרם חקירתם בשנים האחרונות. בדיקת "הארץ" מגלה, שבמסגרת המאבק בטרור היהודי, הפך השב"כ את מניעת המפגש עם עורך דין לנורמה, כאשר מעשרות יהודים שנחשדו בעבירות לאומניות נמנע ייצוג בחקירה בשנים האחרונות.

ביום ראשון לפני שבועיים נעצר משה ינון בן עמית אורן מהמאחז גבעת רונן ערוסי, והועבר לחקירת שב"כ, מיד נאסרו לפרסום לא רק החשדות נגדו ופרטים מזהים אלא גם עצם מעצרו. במשך ארבעה ימים נחקר אורן, בן 18, במתקן השב"כ בפתח תקוה לפני שניתן לו להיפגש עם עורך דין. בארבעת ימי החקירה היה מנותק לגמרי, ולא קיבל אפילו תדריך בסיסי באשר לזכויותיו.
עוד כתבות בנושא

משרד המשפטים מקדם חוק לצמצום השימוש במניעת מפגש עצורים עם עו"ד 06:01 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
הנאשם ברצח בדומא סומן כיעד למעקב שנה לפני ההצתה 26.02.2016 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
הפקת המקור של המשטרה לדיבוב חשודי הימין הקיצוני 29.03.2016 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד

בשבוע שעבר הוסר צו איסור הפרסום על המקרה והוגש נגד אורן כתב אישום. הפרקליטות מייחסת לו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, משום שירה גולה ממתכת באמצעות רובה אוויר אל מונית פלסטינית ופער חור בשמשתה האחורית. לא היו נפגעים ועורכי דינו טוענים כי אלמלא היה מתנחל, איש לא היה מעלה בדעתו למנוע מאורן לפגוש עורך דין — דבר המהווה פגיעה קשה בזכויותיו כנחקר.

מבדיקת "הארץ" עולה כי בשנים האחרונות מונעים גופי הביטחון מיהודים החשודים בעבירות לאומניות — בלי קשר לחומרתן — לפגוש עורך דין במשך ימים, דבר שעשוי להוות פגיעה בהליך התקין.

לפי החוק, זכאי עצור לפגישה עם עורך דין ללא דיחוי. מניעת המפגש מבוססת על סעיף 35 לחוק המעצרים, המאפשר לאנשי כוחות הביטחון למנוע מחשוד בעבירת ביטחון לפגוש עורך דין למשך עשרה ימים, אם הפגישה תשבש את מעצרם של חשודים אחרים, תפריע לגילוי או תפיסת ראיה, תשבש את החקירה בדרך אחרת או שהמניעה דרושה כדי לסכל עבירה או לשמור על חיי אדם. למניעת מפגש עם עורך דין מעבר לעשרה ימים, נדרש אישור של נשיא בית המשפט המחוזי ושל היועץ המשפטי לממשלה.

ואולם, לדברי עורכי דין המייצגים יהודים החשודים בפשיעה לאומנית, מאז שנת 2012 נהפכה מניעת המפגש לברירת מחדל, "ריטואל קבוע", מכנה זאת עורך הדין איתמר בן גביר, שייצג כמה עצורים בחשד לעבירות ביטחון. עו"ד יצחק בם, המרבה לייצג ישראלים החשודים בפשיעה לאומנית, אומר ש"בשנים האחרונות כל דבר שהוא למעלה מפינצ'ור של רכב אחד נניח, נעצרים בלי עורך דין". מניעת המפגש לדבריו, אורכת כמה ימים ועד שלושה שבועות. "להערכתי, מהסתובבות בסביבה הזאת יש כ–20 עצורים כאלה בשנה. ישראל היא אולי המדינה היחידה במערב שמונעת פגישה בין קטין חשוד לעורך דין. הדבר אומר דרשני".

סוד כמוס

בשב"כ ובמשרד המשפטים טענו בתגובה לפניית "הארץ" כי אין בידיהם נתון פשוט: מכמה בני אדם (פלסטינים וישראלים) נמנע לראות עורך דין לאחר מעצרם בשנים האחרונות. לא בטוח שזו האמת. כאשר התנועה לחופש המידע וארגון "יש דין" עתרו לבג"ץ ב–2009, בדרישה לחשוף את הנתון, סירבו שירותי הביטחון בטענה שחשיפתו תסכן את ביטחון המדינה.

"ההסבר המפורט של הגורמים המוסמכים שכנעני כי קבלת העתירה, בין אם באופן רחב ובין אם באופן צר, עלולה לפתוח צוהר שבסופו של דבר ושלא במתכוון, יסייע במידה זו או אחרת לגורמים עוינים החפצים לפגוע במדינה", כתב השופט ניל הנדל בהחלטה. הנתונים נותרו חסויים.